מתחלקים לזוגות. כל זוג בוחר תמונת פרסומת אחת מדף הפרסומות (נספח 1).

פעילות בזוגות: על כל זוג לענות על השאלות הבאות:

• איזה מוצר מנסה פרסומת זו למכור?
• איזה סיפור מספרת התמונה?  
• מה המסר של הטקסט?
• מהם הרגשות אותם מבקש יוצר הפרסומת לגרום לכם להרגיש כך שתקנו את המוצר?
• מהן שיטות הפרסום בהן משתמשים המפרסמים?

מהם המסרים המסתתרים בתמונה? 

את המסרים יש לרשום ביישום של מחולל ענן מילים – AnswerGarden

[הנחיות לשימוש ביישום]

דיון במליאה: 

• להצביע על המסרים הבולטים בענן המילים.
  למשל: אושר, בריאות, כושר, הופעה, הערכה עצמית, שייכות, מעמד חברתי, זהות, הרפתקאות, תגמול, הצלחה.
• לבקש מהתלמידים להצביע על  טקטיקות פיתוי בהן נעשה שימוש בפרסומות
• הצגת טקטיקות של פיתוי ומסר סמוי.
  לדוגמה: בתמונה הבאה בחרו המפרסמים להציג את המשקפיים באמצעות דוגמנית והוסיפו ‘כאילו’ ספר קריאה עם כותרת בולטת “נערה כזאת”. 
• מה בעצם מנסים לומר לנו? – “אם תקני משקפיים כאלה תיראי כמו הדוגמנית שבתמונה”. זהו המסר הנסתר בפרסומת זו.

עזרים:

• מקרן
• מחשב
• חיבור לאינטרנט

הצגת נתוני מחקרים אשר מתמקדים בהשפעת עולם הפרסום על דימוי גוף 

הנחיות למורה/מד”ץ:

הציגו בפני התלמידים את הגרפים והוסיפו את ההסבר למידע המוצג.

69% מהנערות שענו למחקר, הסכימו שלדוגמניות שאליהן נחשפו היתה השפעה משמעותית על התפיסה שלהן לגבי מהו גוף אידיאלי.

רק ל-5% מהנשים בארצות הברית יש גוף התואם לזה המוצג בפרסומות כיום.

רוב הדוגמניות שוקלות כ-23% פחות מאשה ממוצעת.
לפני 20 שנה הבדל זה היה רק כ-8%.

תוכניות טלוויזיה המתמקדות במראה החיצוני משפיעות על ההערכה העצמית של בנות.

במחקר שהתבצע על ילדים בכיתה ה, ילדים אמרו לחוקרים שהם לא מרוצים מהגוף שלהם לאחר שצפו בסרטון של בריטני ספירס.

כבר בגיל 6-8, 35% מהבנים הצביעו על גוף רזה יותר משלהם כגוף האידיאלי. בנוסף, לדמויות המשחק שבהם משחקים הבנים בגיל זה, גוף מוגזם באופן שאפילו שרירנים מקצועיים לא יכולים לפתח.

חוקרים מצאו קשר משמעותי בין החשיפה של בנים ונערים לגוף שרירי מאד, לבין דימוי עצמי נמוך.

בסיום חלק זה של הפעילות, מומלץ להציג את הסרטון הבא העוסק בדרך שבה התקשורת משפיעה על האופן בו אנשים מעריכים את גופם.

Media’s Effects on Body Image

https://youtu.be/mRtjyAi5C3w

עזרים

• מחשב מחובר לאינטרנט
• מקרן

סוד היופי בפרסומות… פוטושופ

הדמויות של גברים ונשים אשר אנו רואים בפרסומות הם במידה רבה המצאה של הפרסומאים, אותם אנשים המייצרים את הפרסומות. כיצד?

הנחיות למורה/מד”ץ:

שלושת הסרטונים הבאים ממחישים את האופן שבו ניתן לשנות מראה פנים וגוף בעזרת תוכנת פוטושופ:

• How Meaningless Beauty Standards Really Are  https://youtu.be/yR58V1yRjRY
• Dove evolution https://youtu.be/iYhCn0jf46U
• Retouching in 90 Seconds: https://youtu.be/rOoI8sN0bTM

• הציגו תחילה את אחד מהסרטונים המתמקדים בשינוי פנים וגוף אנושיים. 
• בתום הצפייה בקשו מהתלמידים להצביע על הטכניקות השונות בהן נעשה שימוש על מנת להציג את הדמות המושלמת.
• הסבירו כי עולם הפרסום כולו מבוסס על אשליות ויצירת תמונה שאינה קיימת במציאות. הדבר קורה לא רק עם אנשים אלא גם בצילומי פרסומות של מזון, גם האוכל הטבעי לא נראה כפי שהוא מוצג בפרסומות.
• הציגו בהמשך את סרטון הצילום של האוכל: Food for ads https://www.youtube.com/watch?v=0Bj5Elg1JN8
• לאחר הצפיה בסרטונים קיימו דיון בשאלה “כיצד ולאיזה מטרה או מטרות יוצרות הפרסומות אשליה”?

סיכום ביניים

בסיום חלק זה של הפעילות, הציגו את טקטיקות הפיתוי והמסרים בהן נעשה שימוש בפרסומות. למשל: 
הגזמה, יצירת אשליה – את/ה יכול להיראות כמו… עטיפה מבריקה, אריזה מדהימה, מראה מתאים, הופעה מושכת, אוכל טעים.

עזרים

• מחשב מחובר לאינטרנט
• מקרן

הנחיות למורה/מד”ץ:

בשלב זה של הפעילות נתנסה בהכנת פרסומות.

• חלקו את התלמידים לזוגות.
• על כל זוג להכין פרסומת לדבר סתמי ויומיומי בסביבתם, ולגרום לו להראות מיוחד ומרשים, כך שיראו את ההבדל בין המקורי לזה שיצרו בפרסומת. התלמידים מוזמנים להשתמש בפילטרים וניתן אף ליצור Gif עם כיתוב. על התלמידים לחשוב מראש על מיקום העצם המצולם, ועל הדרך לגרום לו להראות יוקרתי ומיוחד. 
• מומלץ להנחות את התלמידים לצייר תחילה סקיצות על גבי דפים.
• לתלמידים דוברי אנגלית ברמה גבוהה מומלץ להראות את הקישור ל:  GIPHY Sticker https://support.giphy.com/hc/en-us/articles/360019683332-What-Is-A-GIPHY-Sticker-

במליאה, כל זוג מציג את הפרסומת שהכינו.

דיון: 

• האם לרוב פרסומות אמיתיות מציגות גם את המאפיינים השליליים של מוצר? מדוע?

עזרים

• מקרן
• מחשב עם חיבור לאינטרנט
• דפי A4, עפרונות צבעוניים, טושים ומדבקות צבעוניות ליצירת התכנון הראשוני (סקיצה) של הפרסומת. 

להסביר כי תפקידנו כצרכנים הוא להבין שמציגים לנו רק את ההיבטים החיוביים של המוצר, ולרוב גם מקצינים אותם ואת מי שמציג אותם. עלינו להפעיל חשיבה ביקורתית ולהבין בעצמנו את מה שהמפרסם מעדיף לא להציג לנו.